עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

רץ חובב למרחקים ארוכים לנפש ולבריאות. עד כה : מס' מרתונים , 2 אולטרא 50 ק"מ, אולטרא 107 ק"מ אולטרא 129 ק"מ פעמיים אולטרא 100 MILE ואולטרא 200 ק"מ . באפריל 2016 השלמתי ריצה על שביל ישראל מדרום לצפון.
הריצה היא התשוקה, החופש, הפילגש והכיף הפרטי .
תנסו - בטוח תבינו.
פרדי
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

שוב חוזר הטייפר

12/04/2014 20:47
פרדי בן הרוש

שבועיים למירוץ ים אל ים והתחיל הטייפר.

 בסה"כ לא שיניתי את דפוס האימונים המוכרים לי מהאימונים ל"סובב עמק" אבל השונה הוא הראשוניות בהשתתפות במירוץ הזה. אמנם פעמיים רצנו בקטעים המרכזיים שלו באימונים אבל עדיין הלא נודע גדול מהנודע... זה חלק מהכיף.

מבחינתי מעכשיו מתחיל השלב החשוב - שלב ההכנות המנטאלוגיסטיות למירוץ. יעני הכנה מנטאלית והכנה לוגיסטית. החלק של ההכנה הלוגיסטי הוא די טכני בעיקרו ולכן לא אתמקד בו בפוסט הזה - אבל פטור בלא כלום הרי אי אפשר...
צריך להכין הכל וכמה שיותר מוקדם. לתכנן לפרטי פרטים את הלבוש, את המזון, את השתייה, התוספים, וכו'. בדיוק. עם מה מתחילים. איפה מתספקים. כמה שותים. וכו' וכו'. כמה שפחות אם בכלל להשאיר ליד המקרה כי גם ככה הפתעות זה לא מה שחסר במירוץ אולטרא... ובוודאי לשים לב טוב למה המארגנים מצפים. אם צריך פנס, נצנצ, נייד וכו' כדאי שיהיה...\


הכנה מנטאלית... בהכנות למרתון הראשון זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המושג - ומאז ועד היום זה רק מתעצם.

כל מירוץ טומן בחובו קושי. 10 ק"מ / חצי מרתוןן / מרתון /אולטרא על כל סוגיו ומרחקיו. ככל שיותר ארוך ההכנה המנטאלית יותר קריטית. בבסיס ההכנה המנטאלית מבחינתי עומדת העובדה הפשוטה -

יהיה קשה! נקודה. ועוד דבר : אני מתחיל ומסיים. נקודה.

בין הדברים אין שום סתירה. יש רק הכנה נכונה , ראייה מפוכחת, רצון עז ואהבה בלתי מתפשרת לתחום.

כמו שציינתי באחד הפוסטים בעבר הבסיס הוא הידיעה והאמונה שאת ההכנה הפיזית למירוץ עשיתי הכי טוב שאני יכול. זה לא אומר שהתאמנתי על פי התכנית הכי תובענית , קשה, וכו' וכו'...לא. זה אומר שהתאמנתי על פי התכנית שקבעתי לעצמי מראש ואותה ביצעתי הכי טוב שאני יכול. הרי אין גבול לכמה אפשר להתאמן. ברור. החכמה היא להחליט על תכנית עם או בלי מאמן, כזו שביכולתה להביא אותי מוכן לאתגר - ולדבוק בה ללא פשרות. אפשר לפתח את הנקודה הזו לאין קץ אבל הנקודה שחשובה להכנה המנטאלית היא - האמונה והידיעה שביצעתי את התכנית שעליה החלטתי מראש בלי פשרות ובלי קיצורי דרך. זה מקור חשוב מאין כמוהו לביטחון לקראת המירוץ.

ההכנה המנטאלית אמורה להכין לצלוח את המירוץ, ובעיקר להכין לרגעים הקשים במירוץ. ונקודת המוצא היא כאמור שיהיה קשה. ברור. אחרת כנראה לא היינו עושים את זה. מה זה קשה? אפשר להיזכר מקושי ממירוצים אחרים. אפשר להיזכר מקושי באימון מסוים. אפשר לשמוע מאחרים שחוו. אפשר לקרוא. קושי שיתבטא בכל מיני צורות ודרכים. כאב. צמא. שפשוף. בחילה. שרירים תפוסים. וכהנה וכהנה.
וגם קושי בראש. "למה צריך את זה?". "רצתי X ק"מ אולי זה מספיק?". "אולי אני עושה נזק לעצמי?" כל מיני צורות בהם שדון הוויתור מרים ראש... אז צריך להכין מראש את הנבוט להוריד אותו.

מבחינתי כמה כללים פשוטים :

הכנה לקראת מגוון קשיים ומשברים וידיעה שכמו שהם באים הם יחלפו. בדרך כזו או אחרת (מעבר להליכה, תוסף, מתיחה, וכו'). לא להיבהל ולא להילחץ. להתרכז ולפעול לפתרון המשבר בקור רוח.

שנית - לפנות את כל יום המירוץ, ואפילו יום לפניו, להרגע ולהקדיש רק למנוחה, ריכוז והתרגעות. כמה שפחות על הרגליים!  ושוב - לא להשאיר שום הכנה לרגע האחרון.

כניסה נכונה למירוץ - לקראת הזינוק להימנע משיחות והחלפת חוויות עם שאר המשתתפים. לא מחליף חוויות על שיטות אימון. כמה שפחות שיחות חולין. ריכוז והכנות אחרונות לזינוק. עם עצמי בלבד. מוזיקה על האזניים גם טוב.

להיכנס טוב ונכון למירוץ. בהדרגה ובטבעיות. שום דבר מאולץ. לא מעניין מה קורה מסביב. מי לפניי ומי מאחוריי. לא מתחרה באף אחד רק בעצמי (כמובן שמי שרץ לפודיום שיקרא במקום אחר... :)). נצמד חזק לתכנית המירוץ. שם לב לקצב. לנשימות. ומרוכז... אוכל, שותה, וכו' בדיוק לפי התכנון... זה לא הזמן לשום דבר חדש...

קחו את השבוע/שבועיים לפני המירוץ ותקדשיו להכנה המנטאלית. תעברו שוב ושוב על המסלול ותכירו אותו היטב. איפה שטוח איפה עלייה. איפה שטח איפה כביש. מתי אור מתי צפוי חושך.
תנסו לדמיין את עצמכם בתוכו. תצפו מראש לקשיים שעלולים לצוץ ואת תכנית הפעולה.

אחרון - תצטיידו במקורות כח לרגעי משבר : שירים שעושים לכם טוב. מחשבות חיוביות. פגישה עם יקירים על המסלול. וכו' וכו' תשקיעו בזה כי ברגע האמת תחפשו את זה.

הכל בראש. כבר נאמר על זה הכל אבל גם לראש צריך לעזור....

ניסיון אישי: סיבוב מס' 2 בסובב עמק. חם. מתחיל את החזרה מגלעד. הופ! שריר התאומים נתפס. עובר להליכה. פתאום כל שרירי הרגליים נתפסיםץ כל צעד כמו בעיטה. נכנס למוד משבר. עובר להליכה.הרש כבר נכנס ל"טוב ידענו שזה יגיע..." צעד ועוד צעד ועוד מלח ועוד מים ועוד חיוך ועוד לא זוכר כבר מה... והנה חזרתי לרוץ והמשבר מאחוריי... עד שהגיע הבא בתור... :)


בהצלחה בכל אתגר שתציבו לעצמכם!

ענבל
12/04/2014 20:57
מאוד מסכימה אתך. מהנסיון שלי בריצות המשותפות שלנו אתה מיישם את מה שאתה מדבר עליו. תוכך כברך. תמיד סובלני, תמיד ממתן, מכוון לתוך דרך של התבוננות פנימית ולא התמקדות בבחוץ ובתפל, קשוב לקצב הפנימי ועם אורך רוח שאפשר רק להתקנא. זוכרת את הריצה שרצנו עם רמי הנומה ופרויד ושהכתבת לעצמך קצב מסויים ודבקת בו ללא הסחות דעת. זו הייתה התבוננות חשובה בך ולמידה מעניינת איך להתמסר להחלטה ולא לזוז ממנה. זה אימון מנטאלי. שיהיה הרבה בהצלחה ב144. אתה שועל ותיק אבל חף מרהב. זה מה שיפה בך פרדי. בהרבה אהבה.
ענבל
12/04/2014 20:57
מאוד מסכימה אתך. מהנסיון שלי בריצות המשותפות שלנו אתה מיישם את מה שאתה מדבר עליו. תוכך כברך. תמיד סובלני, תמיד ממתן, מכוון לתוך דרך של התבוננות פנימית ולא התמקדות בבחוץ ובתפל, קשוב לקצב הפנימי ועם אורך רוח שאפשר רק להתקנא. זוכרת את הריצה שרצנו עם רמי הנומה ופרויד ושהכתבת לעצמך קצב מסויים ודבקת בו ללא הסחות דעת. זו הייתה התבוננות חשובה בך ולמידה מעניינת איך להתמסר להחלטה ולא לזוז ממנה. זה אימון מנטאלי. שיהיה הרבה בהצלחה ב144. אתה שועל ותיק אבל חף מרהב. זה מה שיפה בך פרדי. בהרבה אהבה.
טל
13/04/2014 11:51
נכון פרד ככה אתה אומר ועושה כל פעם משתפר ומרעיף מטובך עלינו
כבוד להיות אתך ״בעסק״
המחויבות שלך (לעצמך למטרה למשפחה לריצה ולחברים )היא הבסיס שלך להכנה המנטלית
ועושה את הכל כלכך ברור
תודה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: