עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

רץ חובב למרחקים ארוכים לנפש ולבריאות. עד כה : מס' מרתונים , 2 אולטרא 50 ק"מ, אולטרא 107 ק"מ אולטרא 129 ק"מ פעמיים אולטרא 100 MILE ואולטרא 200 ק"מ . באפריל 2016 השלמתי ריצה על שביל ישראל מדרום לצפון.
הריצה היא התשוקה, החופש, הפילגש והכיף הפרטי .
תנסו - בטוח תבינו.
פרדי
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

תחילת הטייפר....

13/04/2012 13:30
פרדי בן הרוש
ראשית אנו רוצים להודות לכל אלו שעוקבים, מעירים, מאירים, מעודדים, מפרגנים ונותנים משמעות נוספת למסע המופלא הזה .
התכנון המקורי של השבוע הזה היה כמו שאר השבועות - שלושה אימונים באמצע השבוע ואימון גב אל גב מסכם של 6 ש' ו-5 ש' בסוף השבוע... אבל מה לעשות שחוץ מאימונים יש גם את החיים, ובדיוק חג וחול מועד, משפחה וטיולים ופיקניקים וילדים בחופש וכו' וכו' וכו' ,ככה שלאחר שיחה קצרה ביני לבין איש קק"ל לנסות לתאם את הארוכות מצאנו שלא תהיה ברירה, ואת הגב אל גב נצטרך לרוץ ביום שלישי וביום רביעי... אחרי שבסוף השבוע (שטרם התאוששנו ממנו לחלוטין) רצנו 5 ש' ו-5ש'. אתגר אמיתי. מיד הופעל מנגנון הדיסוננס הקוגניטיבי ושכנענו את עצמנו - מה שנכון למען האמת - שביצוע הארוכות בסמוך לסיום הקודמות יסמלץ לנו בצורה טובה יותר את הריצה תחת עייפות ועומס גדול בדיוק כמו שיהיה באולטרא עצמו. 
הסתגלות הבן - אדם למושגים ולמצבים באמת יוצאת מהכלל. בתחילת האימונים שאלתי את פנו מה יהיה המרחק הגדול ביותר שנצטרך לרוץ בשיא האימונים. התשובה הייתה : 1. באימוני אולטרא לא מדברים על מרחק אלא רק על זמן ריצה. 2. נצטרך לרוץ במקסימאלי 6ש' ו-5ש' בתוך 24 ש'!!! הייתי די המום ולא ממש עיכלתי את הנתונים, ואיפה שהוא הדחקתי את התשובה ולא חשבתי עליה. פנו עשה חכם מאוד גם מבחינתו כאשר "שיחרר" כל פעם את מנת האימון לשבוע הקרוב ולא כתב לנו תוכנית אימונים לכל התקופה. זה עזר מאוד לתהליך ההתרגלות וההדרגתיות - כל פעם לקחנו את השבוע הקרוב בלי לחשוב על מה ממתין מעבר לו - למרות שידענו גם ידענו... פשוט כל שבוע הזמנים התארכו, הראש לאט לאט הסתגל לזמנים, הגוף עיכל את הקושי והמנגנון הכללי פשוט הסתגל בהדרגה כל פעם למדרגת הקושי הבאה. ככה שכשהגענו לשלב הריצות של 4, 5 ו-6 שעות הם באו בצורה מדורגת וטבעית, ופתאום יציאה לריצה של 6 שעות לא נשמעה מטורפת, הזויה או מנותקת. זה חלק בלתי נפרד מהאימונים - להרגיל את הראש לזמני ריצה ארוכים ולאט לאט לבנות את הביטחון שאתה יכול . נכון, לא נרוץ 130 ק"מ כאימון לפני האולטרא, אבל הראש לאורך הזמן התרגל למספר הזה. כל המנגנון מוכוון למספר הזה והאימונים בהם רצנו 10 ו-11 שעות בתוך מסגרת של 24 ש' נטעו את הביטחון שנוכל לאתגר... 
ובכן קבענו לצאת לריצת 6 ש' ביום ג', גם לתרגל ריצה בחום וגם את המעבר מיום ללילה, ולרוץ על מסלול האולטרא מזרזיר ליוקנעם המושבה... נפגשנו בשעה הייעודה בחנות של דורון שלמון ופנו כבר היה שם לתדרוך ודגשים אחרונים. הצצה במפת המסלול, צילום משותף ע"י ענבל (אם היא לא רצה אז לפחות לקנות עוד גאדג'ט...) ויצאנו לדרך. זרזיר - בית-לחם הגלילית - אלוני אבא - קיבוץ אלונים - טבעון - בית שערים - שדות העמק - הקפה בתוך עמק השלום והטייפון וחזרה ליוקנעם דרך קיבוץ הזורע... מסלול מדהים, יפהפה ומגוון ובדרך אף נתקלנו בסימוני המסלול של "הר לעמק" משנים קודמות... השראה. הריצה זרמה. את העליות הלכנו בדיוק כמו שיהיה באולטרא, ובשאר רצנו וככה חילקנו את הכח. בערך ב-1930 עברנו מריצב יום לריצת לילה , החלפנו לחולצה יבשה והרכבנו את פנס הראש. בנחל השופט פגשנו משפחות שמיקמו אוהלים על ערוץ הנחל, חיילים שתרגלו ניווטים, וקולות הלילה של דרי המקום - בעיקר את הצווחות והיללות של התנים. לעיתים היה נדמה שהם מתכננים מתקפה מתואמת נגדנו שכן שמענו אותם ממש מכל הכיוונים. או אולי הזיות של אחרי 5 ש' ריצה... לך תדע... 
סיימנו את הריצה בשעה 2200. למעשה הגענו לרכבים חצי שעה מוקדם מדי, אז חלפנו על פני הרכבים - בפעם השנייה לאותו ערב - והמשכנו לרוץ עוד חצי שעה בתוך יקנעם המושבה- תרגול פסיכולוגי... מתיחות ונסענו לנק' ההתחלה לאסוף את הרכב ששמנו שם בתחילת הריצה - וסאלאמאת קבענו למחרת בשעה 2000 ביקנעם המושבה. 
למחרת - אחרי יום שלם בבילוי משפחתי והדבר האחרון שעשינו היה לנוח... - עזבתי את אשתי עם כל הבלגן מהפיקניק בבית (כמובן שברשותה ועידודה...) ובשעה 2000 יוצאים לריצה הארוכה האחרונה לקראת האולטרא - 5 ש'. היה ניתן אולי לצפות שלכבוד האירוע איש קק"ל יהיה נחמד וימציא לנו מסלול ידידותי, אבל מהר מאוד התבדיתי ומצאנו את עצמנו שוב פעם מטפסים בפארק יערות מנשה לפסגה, ומשם לאנדרטת הקיבוצים וחזרה בדרכים לא דרכים כדי להשלים את ה-5 ש'. שוב פעם פגשנו את כל אלה שפגשנו יום קודם - מעניין מה עובר להם בראש למראה 2 רצים עם פנס על הראש באמצע הלילה... - וגם את הקולות שכבר התרגלנו אליהם של התנים וחבריהם... באנדרטת הקיבוצים יצא קצפו של איש קק"ל למראה חבורה של צעירים שדווקא שם מצאו להם מקום להקים מאהל, וברוב חוצפתם אף קשרו את הגנראטור שלהם לעמוד האנדרטה... חוסר רגישות וכיבוד המקום. הרגעתי אותו שזה לא הזמן וחבל על המאמץ, ושממילא הם לא יבינו לצערי, והמשכנו. אירוע חריג נוסף נרשם לקראת סיום הריצה . שנייה של חוסר תשומת לב ואיבוד הריכוז מצידי בעת ריצה על דרך מעט מחורצת במגמת ירידה קלה והופ! עבדכם הנאמן מוצא את עצמו מבצע גלגול ג'ודו שלמזלי נקטע באיבו ברגל שהציב איש קק"ל - אחרת הייתי כנראה נפגש עם ערוץ הנחל מאוד מקרוב... אסור שזה יקרה באולטרא! תנחשו הייתה השאלה הראשונה שלו לאחר התאוששות קלה ? " מה עם הרגליים? בסדר?" הבנתם. כל היתר פשוט לא מעניין הרי אפשר לרוץ גם עם יד מגובסת... 
סיימנו את הריצה קרוב ל-0100 - אחרי ששוב נאלצנו להשלים כמה דקות ריצה ברחובות יקנעם המושבה - וזהו. תם ונשלם שלב האימונים העיקרי ועתה נותרו ריצות קצרות יותר והעיקר צבירת כוחות ומנוחה.... 
0100 כל עם ישראל נם את שנתו אבל מה ? אורות הרכב של מר מאמן פנו מגיחים והנה האיש המיוחד הזה בא לחגוג איתנו את סיום פרק האימונים הזה...! באמת נדיר ומחמם את הלב. וזה לא הכל... לצידו הולכת לה עם עוגה בידיה בתו זואי שביקשה לבוא ולהיות שותפה. מה אומר לכם. יש רגעים שמילים לא יכולות לתאר וזה אחד מהם. תודה ענקית לשניכם. והעוגה? נו נחשו מי האופה? נכון מאוד אותה אחת שאמרתי קודם שאם היא לא רצה אז היא קונה ? אז תוסיפו לזה שאם היא לא עושה את זה או את זה אז היא כנראה אופה... תודה ענקית ענבל...
הריצה עברה הפעם בצורה איטית משמעותית, הרגשנו כל שריר ועצם. רצנו תחת עומס גדול מאוד ותחת עייפות מהיומיים האחרונים בפרט ומהשבוע החולף בכלל... ככה נרגיש באולטרא ויותר מזה. אז הנה - היה קשה והצלחנו אז נקווה שבאולטרא לא יהיו הפתעות לא צפויות...

לפני היציאה ל-6 ש' בחנות RUNWAY של דורון.

עם פנו המאמן ודורון בעל הבית...

שלט "הר לעמק" על הדרך מאלוני אבא לאלונים... סימן לבאות.

סיום 6 ש' ביקנעם המושבה


סליחה לא קשור... - אימונים לקראת הארוכה. 
יורם
13/04/2012 14:39
פרדי...גם הגיבור שלי , גם כותב יפה , גם צנוע וגם יפה. מה אפשר עוד לבקש? המון המון בהצלחה. אולי ניפגש בהר לעמק ועל כל צרה אקח איתי חבילה אקסטרה של וזלין ( מלקחי חוצה ארץ). 3>
ענבל
13/04/2012 16:03
כל הכבוד לכם. מעוררים השראה השתאות והתפעלות. כתבת.יפה פרדי כהרגלך.ואפשר היה לחוש את הקושי המאמץ.ותעצומות.הנפש שלכם. דוגמה לכולנו. תהנו מהטייפר ותאכלו כמו גדולים.את.המשימה האמיתית. םבטוחה.
רמי
16/04/2012 00:43
גדול
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: